בש"א 2691/01

תקציר

במקרה זה, הוטל על בית המשפט להכריע האם לאחד ולהעביר שני הליכים משפטיים נפרדים הנוגעים לסוגיות וצדדים דומים. המבקש, נושה של המשיבה 3, ביקש לאחד את שני התיקים, שהוגשו במקור בבתי משפט שלום שונים (פתח תקווה ותל אביב), לדיון אחד בבית משפט השלום בתל אביב. הסוגיה שביסוד שני המקרים הייתה הבעלות על טובין שנתפסו בשתי חנויות, שהיו לכאורה בבעלותו של המשיב 3, אך נרשמו על שם המשיבים מס' 1 ומס' 2, בהתאמה. המבקש טען כי לשני המקרים תשתית עובדתית דומה והם כרוכים בשאלות משפטיות משותפות, המצדיקות הליך אחד ומאוחד בתל אביב. המשיבים מס' 1 ומס' 2 התנגדו לבקשה, בטענה כי אין קשר עובדתי או ראייתי בין שני המקרים, ושילובם יגרום לבלבול מיותר. עוד טענו כי לא הייתה כל מערכת יחסים בין החנויות לבין בעליהן, והעדים שלהן היו ממוקמים באזורים שונים. עם זאת, לאחר בחינת הטענות והראיות, הסכים בית המשפט עם המבקש, תוך הדגשת חשיבות היעילות השיפוטית והסיכון להחלטות סותרות אם התיקים יטופלו בנפרד. הוא הגיע למסקנה כי למרות חילוקי דעות מסוימים, התיקים חולקים מספיק שאלות משפטיות משותפות כדי להצדיק דיון משותף בתל אביב, שם התגוררו רוב העדים. משכך, הורה בית המשפט לאחד את התיקים ולהכריע בהם יחד, כאשר המשיבים מס' 1 ומס' 2 אחראים לכיסוי מחצית מהוצאותיו של המבקש, בסך 5,000 ₪ כל אחת. ההחלטה ניתנה ביום 6.5.01.