בש"א 21803/08

תקציר

המבקשים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות תאונת דרכים, ומונה מומחה פסיכיאטרי מטעם בית המשפט להעריך את מצבו הנפשי של המבקש 3, קטין. המבקשים ביקשו להעביר את כל התיק הרפואי של המבקש 3 למומחה, אך המשיבים התנגדו בהסתמך על תקנות האוסרות הגשת חוות דעת רפואיות ומסמכים שאינם קשורים. בית המשפט הורה לבא כוח המבקשים לפרט את המסמכים שברצונו להגיש, ולאחר תגובות שני הצדדים החליט בית המשפט אילו מסמכים ניתן להציג למומחה. ההחלטה התבססה על תקנות המאפשרות מסמכים הנוגעים לטיפול רפואי ורלוונטיים לעניין הנדון, תוך פסילת חוות דעת רפואיות שעשויות להשפיע על שיקול דעתו העצמאי של המומחה. בית המשפט נקט גישה מקלה בהקשר הפסיכיאטרי והתיר מסמכים מסוימים שנפלו לתחומים אפורים, כגון אבחנות דידקטיות ורישומים לא מתוארכים, מתוך אמונה שיש בהם כדי לסייע למומחה מבלי לפגוע באופן משמעותי בשיקול דעתו. חלק מהמסמכים, כולל מסמכים ללא תאריכים, כאלה המכילים חוות דעת של בני משפחה ומאמרים רפואיים, לא נכללו. המומחה היה אמור לקבל את המסמכים המאושרים ולתת חוות דעת בתוך 60 יום, כאשר הוצאות המבקשים מסתכמות בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, שיתואם על ידי באי כוח הצדדים.