ע"א 403/66

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת משפטית על פרשנות חוק מס הכנסה לגבי פחת נוסף על נכסים עסקיים. המערערת, שבבעלותה בתי קירור לאחסון מזון, ביקשה לתבוע פחת נוסף על נכסיהם, טענה שנדחתה על ידי פקיד השומה בנימוק שהנכסים אינם נחשבים לנכסים עסקיים. המקרה נסב על פרשנות ההגדרות בחוק ל"רכוש עסקי" ו"תעשייה". שלושה שופטים דנו בערעור. השופט ויתקון טען כי בתי הקירור מהווים מפעל תעשייתי. הם הדגישו את השינויים הכלכליים והביולוגיים המתרחשים בתהליך הקירור, וציינו כי המוצר המאוחסן בתוכו עובר טרנספורמציה מוחשית. יתר על כן, ויטקון דחה את הרעיון כי בתי קירור רק לאחסן מוצרים באופן פסיבי, תוך הדגשת האופי הממוכן והיצרני של המפעל, אשר מצדיק פחת נוסף. השופט מני הסכים והוסיף כי המכונות והציוד המשמשים בבתי קירור נופלים בבירור להגדרת "נכסים עסקיים" שכן הם משמשים במישרין למטרות חקלאיות. השופט קיסטר הסכים עם נימוקיו של ויתקון והוסיף ניתוח מפורט של ההיבטים הפיזיים והמסחריים של ייצור קר בבתי קירור, והגיע למסקנה כי תהליכים אלה מהווים תעשייה. בית המשפט פסק פה אחד לטובת המערערת, קיבל את הערעור והורה למשיבה להעניק למערערת פחת נוסף על נכסיה, בצירוף הוצאות משפט בסך 1,200 ל"י.