בע"מ 55975-08-24

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב זכותה של אישה הרה לבחור את שיטת הלידה שלה וההשלכות המשפטיות והרפואיות הכרוכות בכך. המבקשת, שעברה ארבעה ניתוחים קיסריים קודמים, ביקשה ללדת באופן טבעי בביתה. עם זאת, המדינה ביקשה לחייב אותה לעבור ניתוח קיסרי וניתוח קיסרי, בטענה כי לידה טבעית תסכן הן אותה והן את העובר. התיק דילג בין ערכאות שונות, כאשר המדינה הסתמכה על מספר חוקים, בהם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וחוק זכויות החולה, כדי להצדיק את בקשתם. עם זאת, חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגה המבקשת הצביעה על כך שהיא כשירה לקבל החלטות, דבר הסותר את טענות המדינה. בית המשפט, בהחלטתו של השופט י' עמית, הסכים כי המבקשת לא הוכיחה סמכות לכפות עליה לעבור ניתוח קיסרי. הם הדגישו כי המבקש כשיר משפטית וכי החוקים שצוטטו על ידי המדינה אינם חלים במקרה זה. יתר על כן, העובר לא הוכר כבעל זכות עצמאית לגבור על רצונה של האם, וחוק היסוד לא כלל את כבודו של עובר בתחומו. לפיכך, בהיעדר בסיס משפטי ברור ובהתחשב בזכותו של המבקש לאוטונומיה, נעתר בית המשפט לערעורו של המבקש, והותיר על כנו את ביצוע החלטת הערכאה הנמוכה יותר. משמעות הדבר הייתה שהמדינה לא יכלה לכפות על המבקשת לעבור ניתוח קיסרי בניגוד לרצונה. השופט כשר והשופטת רונן הסכימו עם פסק הדין.