ת"א 46106-02-20

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה אזרחית בין קבלן שבנה בית עבור לקוח. התמורה עבור העבודה סוכמה על 1,170,000 ₪, כאשר הלקוח שילם סך של 1,071,200 ₪, והותיר יתרה של 98,800 ₪. שני הצדדים טענו לחיובים כספיים נוספים זה כנגד זה. הקבלן טען כי מדובר בהסכם פאושלי, כלומר על הלקוח לשלם את המחיר הכולל שסוכם, ואילו המזמין טען כי לא מדובר בהסכם פאושלי. בית המשפט קבע כי אכן מדובר בהסכם פאושלי, ממנו משתמע כי על הלקוח לשלם מחיר קבוע מראש עבור הפרויקט המוגמר וכי כל עבודה נוספת שלא תוזכר בהסכם תגרור חיובים נוספים. בית המשפט בחן תביעות שונות לתשלומים נוספים וזיכויים שניתנו על ידי שני הצדדים וקבע כדלקמן: - על המזמין לשלם לקבלן 18,000 ₪ עבור עבודות ריצוף וקרמיקה נוספות, שכן אלו היו מוגבלות בהיקפן והוסכם. - תביעת הלקוח לחלון חשמלי נוסף נדחתה מאחר שבית המשפט מצא כי הראיות אינן מספיקות. - תביעות הקבלן לשינויים ותוספות נוספות נדחו ברובן, שכן הן לא הוזכרו במסמכים החתומים. - הלקוח זוכה ב-47,500 ₪ בגין רכישת אריחים, שהיה גם הסכום הנקוב בהסכם לרכישות אשראי. - בית המשפט קיבל את טענות המזמין כי הקבלן לא ביצע עבודות מסוימות על פי התוכניות ונקב בזיכויים בגין מחדלים אלה, בסך 13,000 ₪ בתוספת מע"מ. - בית המשפט העריך את עלות תיקון הליקויים ב-50,350 ₪ בתוספת מע"מ וקבע כי הקבלן אחראי לעלויות אלו. - תביעת הלקוח להוצאות שכר דירה עקב איחור במסירת הבית נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי שני הצדדים אחראים לעיכוב ולא היו ראיות מספיקות להוצאות שכר הדירה. - בית המשפט פסק ללקוח 10,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה מהתנהלות הקבלן. - שני הצדדים טענו להפרות יסודיות של ההסכם על ידי הצד השני ותבעו פיצויים מוסכמים. בית המשפט קבע כי מאחר ששני הצדדים תבעו פיצויים מוסכמים בגין אותן הפרות בגינן ביקשו פיצויים, הוא לא יפסוק פיצויים מוסכמים בנוסף לפיצוי. - בית המשפט חישב את יתרת התמורה על פי ההסכם, כולל מע"מ, בסך 116,800 ₪, שעל המזמין לשלם לקבלן. - הקבלן חויב לשלם למזמין סך של 143,329.50 ₪ (כולל מע"מ), הכולל את הזיכויים, התיקונים והפיצוי בגין עוגמת נפש. בסיכומו של דבר, התביעה העיקרית התקבלה בחלקה, ועל המזמין לשלם לקבלן 116,800 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה. גם התביעה שכנגד התקבלה באופן חלקי, ועל הקבלן לשלם למזמין 143,329.50 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. שני הצדדים זכו להחזר חלקי של הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין. כמו כן נצטוו לקזז סכומים אלה באופן הדדי.