ת"פ 56421-12-21

תקציר

הנאשם הואשם בהחזקת סכין מחוץ לביתו או מחוץ לחצריו ללא מטרה לגיטימית, דבר שפגע בתחושת הביטחון של הציבור ובזכותו להגנה מפני מעשי אלימות. בית המשפט קבע את מתחם הענישה המתאים לעבירה, בהתחשב בנסיבות החזקת הסכין, פוטנציאל הפגיעה בה ומדיניות הענישה הרווחת. נמצא כי מעשיו של הנאשם נפלו ברף חומרה שאינו גבוה במיוחד, שכן לא התקיימו נסיבות מיוחדות והסכין לא שימשה לעבירות פליליות נוספות. בית המשפט בחן פסיקות קודמות ומצא כי במקרים דומים העונשים נעו בין עבודות שירות למספר חודשים או שנות מאסר. בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, החליט בית המשפט כי העונש ההולם לנאשם יהיה בין מאסר על תנאי לבין שמונה חודשי מאסר שניתן לרצות באמצעות עבודות שירות. בבואו לקבוע את העונש הספציפי לנאשם, התחשב בית המשפט בגורמים שאינם קשורים לביצוע העבירה, לרבות עברו הפלילי של הנאשם, שהראה שבע הרשעות קודמות. עם זאת, נקבע גם כי הנאשם שיפר את התנהגותו מאז ביצוע העבירה, ולקיחת האחריות על מעשיו המחישה את הפנמת חומרת העבירה. בית המשפט הדגיש כי עקרון האחידות בענישה הוא שיקול אחד בלבד ואין לתת לו עדיפות מוחלטת. לפיכך, למרות העבירות הזהות שביצעו שני הנאשמים, מצא בית המשפט כי יש מקום להבחנה על סמך הרישום הפלילי של כל אחד מהם. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם שישה חודשי מאסר על תנאי, התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע העבירה וקנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר במקום הקנס. ההחלטה התקבלה לאחר התחשבות במכלול הנסיבות, ונמסר לנאשם על זכותו לערער. פסק הדין ניתן ביום 31.10.2022.