רע"ב 2669/10
החלטה עליון
תקציר
המבקש עתר לבית המשפט למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, שאישר את החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשתו להפחתת שליש מעונשו. בקשת רשות הערעור נדחתה. השופט קבע כי המקרה אינו מעורר שאלה משפטית או סוגיה בעלת חשיבות כללית, בניגוד לטענות המבקש. זאת ועוד, השופטת הסכימה עם החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים שלא להתערב בשיקול דעתה של ועדת השחרורים, שכן מצאה כי החלטת הוועדה הייתה סבירה והתבססה על השיקולים הרלוונטיים שהתווה המחוקק. הוועדה שקלה את עברו הפלילי של המבקש, את אופי העבירה שלו, את התקדמותו הטיפולית ואת אי תשלום הפיצויים לנפגע. כמו כן, היא לקחה בחשבון את המלצות המרכז לבריאות הנפש וקבעה כי על הפונה להתקדם עוד יותר בטיפול בו ולהפגין כוונה לשלם לנפגע. השופט הדגיש כי החלטת הוועדה הותירה מקום לאפשרות של שחרור עתידי ולא חרגה ממתחם הסבירות. לפיכך, בית המשפט לא ראה עילה להתערב.
חקיקה מקושרת
רע"ב 2669/10 שרון רווח נ' מדינת ישראל, עליון (29.4.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.