סע"ש 40904-07-20

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, תבע הפרשי שכר, פיצויי פיטורים ונזקים נוספים הקשורים להעסקתו. עיקר המחלוקת נסובה סביב אירועי פברואר-אפריל 2020, אז הופסקה עבודתו של התובע בבנק לאומי בעקבות תלונת לקוח, וחופשתו ללא תשלום שבאה בעקבותיה. בית הדין מצא כי התובעת זכאית להפרשי שכר עבור מספר ימים בחודשים פברואר ומרץ, שכן לא הייתה סיבה ברורה לאי תשלום בתקופה זו. עם זאת, תביעת התובעת לפיצויי פיטורים נדחתה. בית הדין לא קיבל את טענת התובע כי חלה הרעה בתנאי עבודתו, או כי הנתבע התכוון לגרום להתפטרותו. תחת זאת, נמצא כי התובע עצמו מנע את שיבוצו לעבודה אחרת ובחר ליצור מצב של אי עבודה. בנוסף, קבע בית המשפט כי התנהלותו של התובע בכל הנוגע להפרשי שכר, קרי מצג השווא בדבר אי תשלום, לא הייתה בתום לב. כן צוין הימנעותה של הנתבעת מבירור מסקנות הדיון ומענה לבקשות בא כוח התובעת. הנתבעת חויבה לשלם לתובע הפרשי שכר בסך 3,806 ₪ ו-2,500 ₪ בגין הלנת שכר. סכומים אלה יחייבו בהפרשי הצמדה וריבית אם לא ישולמו בתוך 30 יום. תביעת התובעת לפיצויי פיטורים נדחתה, ולא נקבע צו להוצאות בשל הנסיבות. בית המשפט התיר גם את פיצול הסעדים, אך על התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 1,000 ₪ אם תוגש תביעה לפדיון חופשה.