ת"צ 59582-03-22

תקציר

בית המשפט קבע כי המבקשים יחויבו בהוצאות בגין התביעות שהגישו, שלא היו אמורות להישמע יחד. השופט קבע כי התביעות, שבהן היו מעורבים 13 מבקשים ו-14 משיבים, כל אחד עם עסקאות ותאריכים שונים, אינן מצדיקות קיבוץ יחד. טענת המבקשים, כי השאלה המרכזית העומדת לדיון היא תשלום אגרות נוספות, החמיצה את הנקודה, שכן מלכתחילה לא היה מקום להגיש תביעות משותפות. השופטת הדגישה כי הצורך לברר מערכות עובדות שונות והמורכבות שעלתה מדיון בתביעות מרובות יחדיו תמכו בהחלטה לחייב את המבקשים בהוצאות. עם זאת, השופטת גילתה הקלה בכך שלא פסקה הוצאות משמעותיות, בהתחשב בתביעתם המצטברת של המבקשים בסך של למעלה מ-123 מיליון שקל והכירה בתפקידן של התובענות הייצוגיות באכיפה אזרחית. ההוצאות חולקו לשני שלבים: הראשון, תשלום מיידי של הוצאות משפט לפיצוי הוצאות המשיבים, ותשלום מותנה שני, בעקבות הגשת תביעות חדשות. השופט קבע כי כל משיב בתיק ברבור יקבל 5,000 שקל, וכל משיב בתיק רון יקבל 4,000 שקל, ועוד 5,000 שקל אם המבקשים יגישו תביעות חדשות. ההחלטה נועדה למצוא איזון בין פיצוי המשיבים לבין אי הרתעה מפני תביעות ייצוגיות עתידיות.