ב"ל 56360-12-23

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתיק ב"ל 56360-12-23 **הקדמה** החלטה זו של בית הדין האזורי לעבודה באר שבע, בפני השופטת יעל אנגלברג שהם, עוסקת בתביעת התובע, אביעד קידר, להכרה בפגיעה בכפות ידיו ובמרפקיו (תסמונת CTS ואפיקונדליטיס דו"צ) כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. התביעה הוגשה כנגד המוסד לביטוח לאומי, אשר דחה את תביעתו המוקדמת של התובע. עיקר הדיון סובב סביב יישום דוקטרינת המיקרוטראומה ו/או סעיפים רלוונטיים בתוספת השנייה לחוק להגדרת מחלות מקצוע. **עקרונות משפטיים מרכזיים ומחדשים** 1. **עילת "תאונת עבודה" מול "מחלת מקצוע" מול "מיקרוטראומה":** * **תאונת עבודה:** החלטה זו מזכירה ומיישמת את ההגדרה הבסיסית של תאונת עבודה בסעיף 79 לחוק, המצריכה הוכחת קשר סיבתי בין אירוע תאונתי (חד-פעמי) לבין הנזק. * **מחלת מקצוע:** החלטה זו מתייחסת להוראות סעיף 85 לחוק ותקנה 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, המקימות "חזקה" של קשר סיבתי בין מחלה המופיעה ברשימת מחלות המקצוע (התוספת השנייה לחוק) לבין עבודתו של המבוטח, בתנאי שהעבודה תואמת את הפירוט בטור 2 של התוספת. בית הדין מבחין בין מנגנון זה, המבוסס על החוק, לבין דוקטרינת המיקרוטראומה, שהיא יציר הפסיקה. * **מיקרוטראומה:** החלטה זו מרחיבה ומפרטת את עקרונות דוקטרינת המיקרוטראומה, אשר נוצרה על ידי הפסיקה על מנת לאפשר הכרה במצבים בהם אין קיום לאירוע תאונתי חד-פעמי, אך קיימת הצטברות של פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, המובילות לנזק. בית הדין מדגיש את יסודות דוקטרינת המיקרוטראומה: * **קיום תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות:** דרישה להוכחה עובדתית של ביצוע פעולות חוזרות ונשנות, אשר כל אחת מהן עלולה לגרום לנזק זעיר, עד להצטברותם לנזק משמעותי. * **קשר סיבתי רפואי:** צורך בחוות דעת רפואית המקשרת באופן סיבתי בין התנועות הזעירות לבין הופעת המחלה. * **"זהות במהותן" של התנועות:** התנועות אינן חייבות להיות זהות לחלוטין, אך עליהן להיות דומות בטיבן ולהשפיע על אותו אזור בגוף. * **תדירות והיקף:** התנועות צריכות לחזור על עצמן בתדירות ובמשך זמן מספיקים כדי לגרום לנזק מצטבר. 2. **הבחנה בין מנגנוני ההכרה:** בית הדין מדגיש כי מחלת מקצוע (המבוססת על החוק) ומיקרוטראומה (המבוססת על הפסיקה) הן דוקטרינות שונות. בעוד שמחלת מקצוע דורשת התאמה לרשימה סגורה ותנאי עבודה ספציפיים, המיקרוטראומה נועדה לתת מענה למקרים חריגים שאינם נופלים תחת ההגדרה הקלאסית של תאונת עבודה או מחלת מקצוע. 3. **נטל ההוכחה:** * **מחלת מקצוע:** הנטל להוכיח את סוג העבודה או קיום תנאי הייצור המפורטים בטור 2 לתוספת השנייה מוטל על התובע. * **מיקרוטראומה:** הנטל להוכיח קיום תנועות זעירות, חוזרות ונשנות, וכן קיום קשר סיבתי רפואי. 4. **התמודדות עם טענות המוסד לביטוח לאומי:** * **מגוון התנועות:** טענת המוסד כי עבודת התובע מגוונת ואינה כוללת תנועות חוזרות ונשנות נדחתה. בית הדין קבע כי גם אם הפעולות אינן זהות לחלוטין (למשל, פתיחת שסתומים בגדלים שונים), הן פועלות על אותו מקום מוגדר וחוזרות על עצמן באופן המקים את הדרישה. * **הכחשת חשיפה לרטט:** טענת התובע לחשיפה לרטט נדחתה. בית הדין קבע כי המגע המתואר היה קצר, אקראי, ולא הוכח כ"ממושך" כנדרש על פי הוראות סעיף 14 לתוספת השנייה. זאת, למרות התפקיד של התובע כתורן חשמל. * **הערכת היקף העבודה:** בית הדין קיבל את טענות התובע לגבי היקף פעולות פתיחת וסגירת שסתומים והפעלת מנואלות, וקבע כי המוסד לא סתר אותן. 5. **חידוש בפסיקה (או הדגשה של עיקרון קיים):** * **חשיבות הראיות העובדתיות:** בית הדין שם דגש רב על הצגת ראיות עובדתיות קונקרטיות המעידות על תדירות, היקף ומהות התנועות שביצע התובע. * **הערה דיונית בנוגע לעבודת המוסד:** החלטה זו כוללת הערה חשובה בדבר יעילות הדיון והצדק, הנוגעת לכך שתביעות דומות חוזרות על עצמן במקום עבודה אחד. בית הדין מביע את דעתו כי מן הראוי שהמוסד יגבש תשתית מוסכמת שתחול על עובדים בתפקידים דומים, על מנת למנוע דיונים חוזרים ונשנים. זוהי התייחסות עקיפה ל"תקדימים" ולעומס על בתי הדין. * **הגדרת "פגיעה חוזרת ונשנית":** בית הדין מבהיר שדי בכך שהתובע יראה "סדרה של אירועים קטנים בני הפרדה והבדלה זה מזה, אשר לכל אחד מהם אופי תאונתי במובן 'תאונת עבודה'. פעולות שכל אחת מהן הייתה יכולה להביא לנזק זעיר כנדרש במיקרוטראומה ולו לכאורה." (סעיף 13). **הכרעה ומסקנות** בית הדין קבע כי התובע הצליח להרים את הנטל להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות בעבודתו, אשר גרמו לפגיעה בכפות ידיו ובמרפקיו, הן על פי דוקטרינת המיקרוטראומה והן על פי עילת מחלת מקצוע (סעיף 26 לתוספת השנייה). מכיוון שנמצאה תשתית עובדתית מספקת, החליט בית הדין למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של התובע לבין תנאי עבודתו. **חידוש בפסיקה (אם קיים)** ההחלטה אינה מציגה חידוש משפטי מהפכני, אלא מיישמת ומדגישה עקרונות פסיקתיים קיימים, בעיקר בנוגע לדוקטרינת המיקרוטראומה. החידוש, אם ניתן לכנותו כך, טמון בהערה הדיונית החשובה בנוגע לאי-יעילות הדיון בתיקים חוזרים, ובהמלצה למוסד לביטוח לאומי לגבש עמדה או תשתית מוסכמת. בנוסף, ההחלטה מדגימה היטב את המעבר מטענה לחשיפה לרטט (שנדחתה) לטענה המבוססת על תנועות חוזרות ונשנות, תוך הדגשת החשיבות של פירוט עובדתי מדויק של מהות העבודה. **סיכום** החלטה זו מהווה דוגמה ליישום מושכל של דוקטרינת המיקרוטראומה, תוך הבחנה ברורה בין עילות התביעה השונות. בית הדין מראה כיצד גם כאשר טענות ספציפיות (כמו חשיפה לרטט) אינן מוכחות, ניתן עדיין להכיר בפגיעה כפגיעת עבודה על בסיס עקרונות אחרים, כל עוד קיימת תשתית עובדתית מוצקה. ההחלטה מחזקת את חשיבות הראיות העובדתיות והפירוט המדויק של מהלך העבודה לצורך הוכחת קשר סיבתי לפגיעה.