עש"א 5233-11-22

תקציר

הערר מתייחס לפרויקט להריסה ובנייה מחדש של בית משותף לפי תמ"א 38 וחוק המקרקעין. המערערים, שני בעלי בתים משותפים, התנגדו לפרויקט ופנו למפקח על רישום המקרקעין בטענה כי הפרויקט פוגע בזכויותיהם. המפקחת אישרה את הפרויקט, אך המערערים ערערו בטענה כי המפקחת טעתה במספר היבטים, ובהם היעדר פגישה משפטית, ניגוד עניינים בכל הנוגע לבאי כוח הבעלים, מיקום וגודל דירות התמורה להן היו זכאים, ושיקולים מופרזים שניתנו לשני משיבים. בית המשפט קיבל חלקית את הערעור. נמצא כי טענות המערערים בדבר היעדר פגישה משפטית וניגוד עניינים אינן משכנעות, שכן אלה התבססו על ממצאים עובדתיים שבית המשפט לא יכול היה להתערב בהם. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענות המערערים בדבר גודל דירותיהם התמורה. על פי הסכם התב"ע, היה מקום להציע למערערים דירות בשטח של 75 מ"ר לפחות, ואם השטח היה קטן מהגודל המוסכם אך עולה על 75 מ"ר, היה עליהם לקבל פיצוי כספי. בית המשפט דחה את טענותיהם האחרות של המערערים בדבר ליקויי הפרויקט ושיקולים מופרזים שניתנו לאחרים, ומצא אותן מבוססות משפטית או בלתי משכנעות. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והפיקדון יוחזר למערערים.