ת"א 50481-02-11

תקציר

המבקש הגיש בקשה לצו מניעה זמני לאכיפת הסכם נטען עם המשיבים לרכישת חלקת קרקע. עם זאת, הבקשה לא עמדה בתקנות סדר הדין האזרחי המחייבות הגשת תביעות במקביל או לפני כל בקשה לסעד זמני. יתר על כן, המבקש לא הסביר את נימוקיו לאי הגשת התביעה, המהווה עילה לדחייה. עם זאת, גם לגופה של הבקשה ייכשל, שכן המבקש אינו יכול להוכיח זכות לכאורה לרכישת הקרקע. ההסכם הנטען נעדר פרטים מהותיים ואינו עומד בדרישות חוק המקרקעין הקובע כי התחייבות לביצוע עסקאות מקרקעין חייבת להיות בכתב. המבקש גם אינו יכול להוכיח כי הצדדים הגיעו להסכמה סופית, שכן טיוטת ההצעה של המשיבים הייתה הצעה נגדית שלא התקבלה, והמשא ומתן בין הצדדים עודנו מתנהל. עוד קבע בית המשפט כי המבקש פעל כמתווך ולכן אין לו מעמד לבקש אכיפה. בנוסף, אין די בטענות למשא ומתן בחוסר תום לב כדי להעניק את הסעד המבוקש ובמקום זאת ניתן לתקנן באמצעות פיצוי כספי. לבסוף, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, אשר היו מוגבלים שלא לצורך בזכויותיהם הקנייניות אילו יינתן צו המניעה. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית, והמבקש מחויב לשלם את הוצאות המשיבים.