ע"פ 2706/13

תקציר

המקרה שלפנינו הוא ערעור על פסק דין של הרשעה בסיוע וסיוע לעבירת נטישה לאחר פגיעה. המערערת, שהייתה נוסעת ברכב בו נהגה גמליאל, טענה כי ישנה בעת התאונה ועל כן לא ניתן להטיל עליה אחריות בגין אי סיוע לנפגעת. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע אחרת, דחה את טענותיה וקבע כי היא הבינה היטב את המצב ולא נקטה פעולה. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאי בית המשפט המחוזי וציינה כי טענותיה של המערערת אינן אמינות וכי היא אכן ראתה את התאונה ואת תוצאותיה. יתר על כן, בית המשפט דחה את טענתה כי מצב שכרותה צריך לפטור אותה מאחריות פלילית, שכן היא צרכה אלכוהול מרצונה. באשר לעונש הדגיש בית המשפט את חומרת העבירה ואת הצורך בהרתעה, ומצא כי עונשו של בית המשפט המחוזי היה מתון והביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער. משכך, נדחה הערעור הן על ההרשעה והן על גזר הדין, מתוך הבנה כי נסיבותיו האישיות של המערער נלקחו בחשבון בעת מתן גזר הדין. השופט א' פוגלמן והשופטת ד' ברק-ארז הסכימו עם ההחלטה.