סע"ש 29506-01-20

תקציר

פסק דין זה דן בעתירה של מורה שהועסק על ידי מועצה אזורית. התובעת טענה כי פוטרה שלא כדין במהלך חופשת הלידה ובניגוד לחוק עבודת נשים, ותבעה פיצויים בגין אובדן השתכרות והפרת זכויותיה. המורה הועסק כמדריך אנגלית אך לא היה בעל ההסמכה הנדרשת. לאחר שנת עבודתה הראשונה התבשרה על פיטוריה, אולם המשיכה ללמד. במהלך שנת עבודתה השנייה יצאה התובעת לחופשת לידה והודיעה למנהל בית הספר באמצעות דואר אלקטרוני כי היא יוצאת להריון. לאחר חופשת הלידה התקשר מנהל בית הספר לתובעת והודיע לה כי לא יוכלו עוד להעסיקה בשל היעדר הסמכתה והציע לה משרה בה הוראת מקצוע אחר, אך התובעת סירבה. התובעת טענה כי פוטרה ללא שימוע וכי הפיטורים התרחשו בתקופת הלידה המוגנת שלה. בית הדין קבע כי היה מקום להעניק לתובעת שימוע וכי פיטוריה ללא שימוע לא היו הוגנים. בנוסף, קבע בית הדין כי הנתבעת הפרה את חוק עבודת נשים בכך שפיטרה את התובעת במהלך חופשת הלידה שלה ללא רשות. עם זאת, השופטת מצאה גם כי התובעת תרמה לסיום העסקתה בכך שלא נקטה בצעדים הדרושים להמשך עבודתה, כגון קבלת ההסמכה הנדרשת והסכימה ללמד מקצוע אחר. בסופו של דבר, חויבה המועצה האזורית לשלם לתובעת פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין והפרת חוק עבודת נשים, וכן 7,000 ₪ לכיסוי הוצאותיה המשפטיות. ההחלטה התקבלה תוך התחשבות בהתנהלות הצדדים, וזכות הערעור נשמרה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.