ע"ר 30202-11-12

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת הרשם לדחות ערעור שהוגש לאחר המועד האחרון. המערער טען כי לרשם אין סמכות להכריע בבקשה, אך השופטים אישרו את סמכותו של הרשם, תוך שהם מצטטים את סעיף 90 לחוק בתי המשפט, המקנה לרשם סמכויות נרחבות לנהל בקשות הנוגעות לניהול הליכים בבית המשפט, לרבות הארכת מועדים. בנוסף, הדגישו השופטים כי תקנות בתי הדין לעבודה והודעות מנהל בתי הדין מאפשרות פתיחה בהליכים משפטיים, לרבות ערעורים, באמצעות מערכת "נט המשפט", הפותחת תיק עם הגשתו האלקטרונית. את עותקי הנייר ניתן להגיש מאוחר יותר. במקרה זה, הערעור הוגש באופן אלקטרוני בתוך המועד האחרון, והעובדה שהעותקים הפיזיים הוגשו לאחר המועד האחרון אינה הופכת את הערעור לפסול. השופטים התייחסו גם לטענות נוספות שהעלה המערער, ובהן הטענה כי המדינה לא קיימה צו שיפוטי של בית משפט קמא, אך הבהירו כי אי קיום פסק הדין אינו עילה לדחיית הערעור על הסף ויש להתייחס אליו במהלך הדיון בערעור. הערעור על החלטת הרשם נדחה, והמערערת חויבה לשלם למדינה שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.