ה"פ 38548-12-10

תקציר

המבקשת מבקשת להצהיר כי החוב שחבה המשיבה מס' 1 למבקשת משותף לשני המשיבים ולחילופין כי הזכויות בדירה הרשומה על שם המשיבה מס' 2 שייכות למעשה לשני המשיבים. בית המשפט דוחה את הטענה כי החוב משותף, שכן הוא מסווג כחוב עסקי ואין כל ראיה למועד קריטי שיצביע אחרת. טענתו החלופית של המבקש היא כי הזכויות בדירה מוחזקות במשותף בידי המשיבים. המשיבים טוענים כי הדירה היא בבעלות המשיבה מס' 2 ואחייניתה, עידית. בית המשפט בוחן את מערכת היחסים בין המשיבים, מצבם הכלכלי ורכישת הדירה, ומוצא כי טענת המשיבים אינה סבירה ורצופה סתירות. כמו כן, קיימות אינדיקציות למרמה, לרבות איום מתמיד בתביעה משפטית מצד המבקש כנגד המשיבה מס' 1 והחזקת החזקה בדירה על ידי המשיבה מס' 2. טענת המבקש כי הדירה הינה בבעלות משותפת של המשיבים מתקבלת אפוא. המבקש אינו נעתר לבקשה להצהיר על החוב המשותף לשני המשיבים. תחת זאת, מצהיר בית המשפט כי הזכויות בדירה משותפות למשיבים ומורה למשיבה מס' 2 לאפשר את תיקון הרישום. המשיבים נדרשים לשאת בהוצאות המשפט ולשלם את שכר טרחת עורך דינו של המבקש.