עש"א 23180-10-16

תקציר

בית המשפט החליט לבטל את ספירת כל השיקים הרשומים בנ/1, למעט שיק מספר 240, בהתבסס על סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, המקנה לבית המשפט סמכות לבטל הבאת שיקים שסורבו אם היה ללקוח יסוד סביר להניח כי הבנק חייב לפרוע אותם. במקרה זה, הלקוחה, שחרגה באופן עקבי ממסגרת האשראי המאושרת, הוכיחה קיומה של מערכת הסכמית המבוססת על התנהגות עקבית של הבנק לאורך זמן והצהרות בעל פה שהקנו לה יסוד סביר להאמין כי הבנק יפרע את השיקים, למעט שיק מספר 240. התנהלות הבנק לכבד שיקים רבים למרות חריגות משמעותיות ממסגרת האשראי, יחד עם הודאת מנהל הסניף בהסכם לפירעון שיקים, הביאו את בית המשפט למסקנה כי ללקוח הייתה ציפייה לגיטימית שהבנק יכבד שיקים שהוגשו לפירעון עם חריגות של כ-100,000 ₪ מהמסגרת. יתר על כן, שינוי המדיניות הפתאומי של הבנק לאחר שהלקוח ביקש סעד מבית המשפט, כמו גם סירוב למסור ללקוח דפי חשבון, נמצאו כבלתי עולים בקנה אחד עם חובת האמון וההגינות שלו כלפי הלקוח. הבנק לא סיפק סיבה לגיטימית לשינוי רטרואקטיבי זה במדיניות. לבסוף, בית המשפט מצא כי יש להחריג את השיקים שנטען כי זויפו ממניין השיקים, שכן הם הוחזרו בשל היעדר כיסוי, דבר המהווה טעות מצד הבנק. ללקוח נפסקו הוצאות בסך 7,500 ₪.