עת"מ 1178/05

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה על הסף, מכמה נימוקים. ראשית, הליכי המכרז הרלוונטיים לעתירה הסתיימו לפני למעלה משש שנים, ועל כן בית המשפט לעניינים מנהליים נעדר סמכות במקרה זה, שכן הוא חל רק על הליכי מכרז. שנית, העותרים נתפסים כמי שמנצלים לרעה את ההליך המשפטי בניסיון לסכל את פרויקט הבנייה, ויכלו לבקש דיון מזורז כדי למנוע היווצרות עובדות בשטח. שלישית, בית המשפט לא מצא עילה להתערב באישור השרים לשינוי בעלי המניות של בעל הזיכיון. העותרים גם לא הצליחו לבסס זכויות מעמד, שכן החלפת בעלי מניות היא "מעשה נעשה" בלתי הפיך, ועל כן אין להם מעמד מקומי כמו גם זכות עקרונית להתנגד לזכיין ולקבלניו. זאת ועוד, העתירה נתפסת כניצול לרעה של ההליך השיפוטי, ונעדרת ניקיון ותום לב, שכן העותרים מיצו קודם לכן את כל ההליכים המשפטיים העומדים לרשותם. לבסוף החליט בית המשפט שלא להעביר את העתירה לבג"ץ, ובמקום זאת חייב את העותרים לשלם אגרות בית משפט בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, למעט עותרים 53-55 שמשכו את העתירה.