בר"ע 1654/08

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור על החלטת ההוצאה לפועל. המבקשת, אם לארבעה ילדים ומוגבלת באמצעים, ביקשה להפחית את תשלומי החוב החודשיים, בטענה לאי יכולת לעמוד בסכום שנקבע בסך 4,000 ₪, מה שהוביל להחרמת כספה וצווי מעצר. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת ההוצאה לפועל. לדברי בית המשפט, המבקשת לא הצליחה להפריך את חזקת היכולת לפרוע חובות לפי סעיף 7ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, למרות שניתנה לה הזדמנות לטעון את טענותיה. בית המשפט תמך בקביעת ההוצאה לפועל כי המבקשת יכולה לעמוד בתשלומים החודשיים, בהתחשב ברכושה ובהוצאותיה השוטפות. הוראת המשרד נועדה להבטיח חלוקה שוויונית בין הנושים ולמנוע העדפה אסורה של נושים. אין די בטענותיה של המבקשת בדבר סכסוכי נישואין וחוסר מודעותו של בעלה לחובות כדי להפחית את התשלומים. תחת זאת, בית המשפט הסכים עם החלטת המשרד, והדגיש כי על המבקשת למכור או למשכן את נכסיה, לרבות רכב ודירה, כדי לפרוע את חובותיה. בית המשפט תיאר את חקירת המשרד כיסודית וסבירה ונמנע מלהתערב. מאחר שהמבקש לא הביא ראיות משכנעות לכך, פסק הדין הראשוני עמד בעינו, ובקשת רשות הערעור נדחתה. שני הצדדים היו אחראים להוצאות המשפטיות שלהם.