ע"פ 4909/07

תקציר

המשיב הודה באישומים מתוקנים של שוד בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט שגרמו לפציעתו של הקורבן. מהעובדות עולה כי המשיב קשר קשר עם אחרים לשדוד בעל פיצרייה והסיע את שותפיו לזירת הפשע. לאחר השוד האלים, שבמסגרתו נדקר והוכה הקורבן, שיתף המשיב את הכסף הגנוב וניסה לטייח את הפשע באמצעות קבורת בגדיו המגואלים בדם של השותף. נוכח הודאתו של המשיב באשמה וחומרת העבירות, הרשיע אותו בית המשפט המחוזי נצרת וגזר עליו שישה חודשי עבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי וצו מבחן ל-18 חודשים. בית המשפט שקל נסיבות מקלות, לרבות פיגורו השכלי הקל של המשיב, השפעתו של עבריינים מוסמכים וסיכוייו להשתקם. המערער טען להחמרת העונש, תוך שימת דגש על עברו הפלילי העשיר של המשיב, על טיפוליו בעבר בשירות המבחן ועל הפער בגזר הדין בין המשיב לשותפיו. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך ציון חומרת העבירות והכרה בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בגזר הדין. ערכאת הערעור הסכימה עם האיזון שקבע בית משפט קמא, תוך שימת דגש על סיכוייו החיוביים של המשיב לשיקום ועל אופיו המותנה של העונש. עונשו של המשיב התקבל, אפוא, והערעור נדחה.