רת"ק 43465-05-17

תקציר

השופט בחן את הבקשה, התשובה, פסק הדין ובית המשפט והחליט להעניק למבקש רשות ערעור, בהתחשב בבקשה כאילו ניתנה רשות. טענות המבקש כנגד בעל הרכב נדחות, שכן לבעלים לא הייתה כל מעורבות בתאונה. השופטת דוחה גם את טענת המבטחת כי דרכו של המבקש חסומה משום שאין לסווגו כנפגע בעל זכות לקבלת פסק דין. השופט מוצא כי שגה בית משפט קמא במתן משקל מכריע לשאילתות שהגישה המבטחת, אשר לא הבהירו די הצורך את מהות וסוג ההגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה של המבקש. נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על המבטחים, והם לא הביאו ראיות משכנעות לתמיכה בתביעתם. בנוסף, מסקנתו של בית משפט קמא בדבר ידיעתו של הנהג על ההגבלה מבוססת על ידיעה קונסטרוקטיבית, שאינה מספקת. לא ניתן להסיק ידע ממשי במקרה זה. אשר על כן, ערעורו של המבקש מתקבל, והמבטחת והנהג חייבים ביחד ולחוד לפצות את המבקש בסכום הפיצוי והוצאות המשפט הנזכרים בפסק הדין. המבטח יישא גם בהוצאות המשפט של המבקש בגין ההליך הנוכחי. בקשת המבקש נגד בעל הרכב נדחית, והביטחון שהופקד בקופת בית המשפט יוחזר למבקש.