רע"א 2162/21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את טענת המבקש כי יש לפצות על נזקי רגליו כ"פגם שהומר" לפי תקנה 7 לתקנות הנכים. המבקש, ששירת בצה"ל ובעל דרגת נכות מוכרת, טען כי שילוב החבלות בשתי רגליו מהווה פגם זוגי מורכב. עם זאת, הוועדה הרפואית העליונה ובית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מצאו כי עניינו של המבקש אינו עונה על הקריטריונים לתקנה זו, המוגבלת למקרים חריגים. בפסק הדין נקבע כי שיקול הדעת שמקנה תקנה 7 הופעל כראוי, ועניינו של המבקש לא היה כרוך בפגם מורכב בחיי הנישואין, מה גם שהפגיעה ברגל שמאל הייתה חמורה יותר מזו של רגל ימין. יתר על כן, קבלת טענת המבקש עלולה ליצור אי שוויון בין אלה עם פגיעות בגפיים זוגיות לבין אלה עם פגיעות דומות באיברים שאינם בני זוג. מאחר שהחלטות אלה מבוססות על הנסיבות הספציפיות ונופלות בגדר שיקול דעתה המקצועי של הוועדה, נדחתה בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי. עוד ציינה השופטת כי פרשנותה של תקנה 7 המבוקשת על ידי המבקש אינה נדרשת לצורך הכרעה בבקשה, ועל כן אין ליתן רשות ערעור.