רע"א 48943-11-18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו. בקשה זו הוגשה על ידי המבקשים - הנתבעים בתביעה כספית שהגישו נגדם המשיבים - התובעים, בחודש מאי 2013. התביעה המקורית דרשה פיצויים בסך 646,800 שקל. בפברואר 2015 הגישו הנתבעים תביעה שכנגד. באוגוסט 2018 ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה, וביקשו להפחית את הסכום הנתבע, בטענה כי הסכומים הקודמים שצוינו אינם מדויקים בשל רשלנות בא כוחם לשעבר. המבקשים התנגדו לבקשה זו, והמשיבים, מצידם, הצהירו כי אין ברצונם לתקן את כתב תביעתם ובמקום זאת בחרו לוותר על חלק מהסכומים המבוקשים. לאחר חילופי דברים בין הצדדים, הבהירו לבסוף המשיבים כי הם אכן מבקשים לתקן את כתב תביעתם. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיבים לתקן את כתב התביעה, חרף התנגדות המבקשים. לאחר מכן ערערו המבקשים על החלטה זו, וטענו כי שגה בית משפט קמא בפסק דינו וכי המשיבים לא פעלו לפי הנוהל הנכון ולא צירפו את התצהירים הדרושים. עוד טענו כי בית המשפט הגביל את זכותם לתקן את כתב ההגנה ולהציג ראיות נוספות. ערכאת הערעור, לאחר שדנה בבקשה, החליטה לקבל את החלטת בית משפט קמא ולדחות את בקשת רשות הערעור של המבקשים. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה וציין כי הוא ממעט להתערב בהחלטות הנוגעות לתיקון כתבי טענות. עוד הובהר בפסק הדין כי החלטת בית משפט קמא לאפשר את תיקון כתב התביעה מצויה בסמכותו וכי פרשנותם של המבקשים לפסק דינו של בית המשפט בעניין כתב ההגנה הייתה שגויה. המשיבים הסתפקו בהשלמת ראיותיהם ביחס לכתב ההגנה המתוקן. לבסוף, ציין בית המשפט כי המבקשים יוכלו לערער על החלטת בית משפט קמא בעניין כתב ההגנה לאחר שיימסרו.