ע"א 3011/03

תקציר

פסק הדין מאפשר לערער על תביעת נזקי שירות. אין חולק כי במהלך השירות נגרמו למנוח חבלות שגרמו לאפילפסיה. הדיון נסוב סביב הקשר הסיבתי בין הפגיעות לבין המחלה. בית המשפט מכיר בכך שהמחלה התרחשה במהלך השירות, אך השאלה המרכזית היא האם היא נגרמה על ידי השירות. כדי להוכיח זאת, על המנוח להראות שמחלתו נגרמה עקב שירותו, דבר הדורש הוכחת קשר רפואי בין הפגיעה לבין המחלה. בעוד חומרת הפגיעות שנויה במחלוקת, בית המשפט מקבל את תיאורו של המערער את האירועים שהובילו לפציעות ומגיע למסקנה כי לא היו מינוריים. עם זאת, מאחר שהפגיעות לא היו כרוכות באובדן הכרה או באמנזיה, המערער אינו יכול להסתמך אך ורק על חוות דעת רפואיות קיימות לביסוס קשר סיבתי. עם זאת, גם ללא אסכולה רפואית, נסיבותיו הספציפיות של המקרה מצביעות על כך שהפגיעות גרמו למחלה. הראיות מצביעות על קשר בין הפגיעות לבין הופעת אפילפסיה, שכן חומרת הפגיעה מעלה את הסיכוי לפתח אפילפסיה, ופגיעותיו של המערער היו משמעותיות. בנוסף, המחלה התגלתה זמן קצר לאחר האירוע, ובבדיקת האא"ג התגלו ליקויים מוחיים באותו צד שנפגע במהלך אירוע השירות. בית המשפט משוכנע כי החבלות שנגרמו במהלך השירות גרמו לאפילפסיה, ועל כן פוסק לטובת המערער וקובע כי המחלה נגרמה כתוצאה משירות. לפיכך, הטענה החלופית של החמרה נחסכת מהדיון. פסק הדין מועבר לצדדים באמצעות דואר רשום ללא כל הוצאות נלוות.