עב"ל 32691-06-10

תקציר

במקרה הנדון, הוגש ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה, אשר דחתה את תביעתו של המערער להכרה באוטם שריר הלב שלו כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. המערער, שהיה מנהל עבודה בפרויקט שיקום, נקלע לוויכוח קשה עם פקחי העירייה על העתקת מכולה, שבעקבותיו נגרמו כאבים בחזה והובילו בסופו של דבר לאבחנה של אוטם חריף בשריר הלב. בית המשפט המחוזי הכיר בטענה כאירוע עבודה חריג, אם כי לא טראומטי, וביקש חוות דעת רפואית של מומחה באשר לסיבתיות בין האירוע לבין האירוע הרפואי. פרופ' אנדרה קרן, המומחה הממונה, טען כי תקרית העבודה הייתה יכולה לגרום לאוטם על ידי החמרת התנאים הכליליים הקיימים, אם כי הוא ניסח את ממצאיו במונחים זהירים כמו "לא ניתן לשלול". החלטת בית הדין האזורי לדחות את התביעה התבססה על פרשנותם כי הקשר לא הוכח בשל היעדר הצהרת סיבתיות ברורה וחיובית של המומחה. עם זאת, בערעור התמקד בית המשפט ברציונל המקיף שסיפק המומחה, שכלל גורמים כמו היעדר תסמינים מוקדמים של המערער והתרחשותם הקרובה של האירוע והאוטם, המבססים קשר סיבתי. פרשנות זו הובילה את בית המשפט לצדד במערער, להכיר באוטם שריר הלב שלו כפגיעה בעבודה ולפסוק לו הוצאות משפט. פסק הדין הדגיש את הצורך בהתחשבות דקדקנית בחוות דעת של מומחים רפואיים, והדגיש כי אין לפרש ביטויים כמו "לא ניתן לשלול" כעמידים בפני קשרים סיבתיים במקרים העוסקים באירועים רפואיים פנימיים כמו אוטם שריר הלב.