ע"פ 2289/10

תקציר

השופטים דחו את הערעור על הרשעה ברוב קולות בתיק תקיפה מינית, והותירו את הרשעתו של המערער ואת גזר דינו. המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בעבירות מין ושוד, על סמך עדותה של המתלוננת, שבעיני השופטים הייתה אמינה ועקבית בעיקרי הדברים. רוב השופטים הסכימו כי סתירות בדברי הקורבן אינן משמעותיות בנסיבות העניין, ויש לתת משקל משמעותי לערכאה החוקרת בבואה לבחון עדויות. השופטים הדגישו כי עבירות מין נעדרות פעמים רבות ראיות חיצוניות, והיעדר ממצאים מדעיים לא פגע באמינות עדותה של הקורבן במקרה זה. הם ציינו את דבריו הסותרים של המערער ואת הסתירות הבלתי מוסברות, המטילים ספק בגרסתו לאירועים. יתר על כן, הדגישו השופטים כי שופטי בית המשפט המחוזי, ששמעו את העדויות ממקור ראשון, היו המתאימים ביותר להעריך את מהימנותן. השופטת ארבל הוסיפה כי עבירות מין מהוות לא פעם אירוע אחד מתמשך וקיבלה את עמדת דעת הרוב כי ההבחנה של המערער בין שוד לעבירות מין אינה מתקבלת על הדעת. השופטים הסכימו כי יש לדחות את הערעור, תוך אישור הרשעתו וגזר דינו של המערער, כאשר השופט דנציגר הדגיש את מהימנות עדותו של הקורבן.