ת"א 29137-02-19

תקציר

בעל דירה תבע לפנות את הדיירים בטענה שאינם זכאים למעמד של דיירים ממשיכים על פי חוקי הדיור הציבורי, שכן הם לא התגוררו עם הדיירת החוזית – הגב' נגבכר נעמי ז"ל – במשך ארבע שנים רצופות לפני מותה. הנתבעים, בנה של הגב' נעמי ואשתו, טענו כי התגוררו עם הגב' נעמי למעלה מארבע שנים ולכן זכאים להמשיך ולהתגורר בדירה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנאשמים התגוררו בדימונה למעלה מתשעה חודשים, וככל הנראה אף יותר, וכן התגוררו במצפה רמון לפחות ארבעה חודשים. תקופות אלו קטעו את רצף המגורים הנדרש בדירה. על פי תקדימים משפטיים, הפרעות אלה ניתקו את קשר המגורים, למרות דאגתם של הנתבעים לגב' נעמי וחזרתם בסופו של דבר להתגורר עמה. השופט פסק לטובת התובע, קיבל את תביעת הפינוי והורה לנתבעים לפנות את הדירה בתוך 90 יום. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע 10,309 ₪ שכר טרחה שלא שולם, בתוספת ריבית, ו-6,000 ₪ נוספים הוצאות משפט בתוך 30 יום. לנאשמים שמורה הזכות לערער על פסק הדין כעניין שבדין.