חדל"ת 15362-09-22

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות ההתניה של מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בהפקדת 2,500 שקלים להבטחת שכרו של הנאמן, על רקע פסיקות סותרות של בית המשפט המחוזי בנושא. השופט מסכם בפסיקה את שתי הגישות: גישה מרחיבה התומכת בחוקיותה של דרישה כזו, וגישה מצמצמת המתנגדת לה. השופט מצדד בגישה המרחיבה וטוען כי אין זה צודק שהנאמן יפעל בחינם כאשר ההליך הוא ביוזמת בעל מניות בחברה או דירקטור הנהנה ממנו באופן אישי, בעוד הנאמן נושא בנטל העבודה. הדבר נכון במיוחד כאשר החברה אינה פעילה מזה זמן רב ואין לה נכסים ברי מימוש, מה שלא מאפשר לתגמל את הנאמן באמצעות כספי החברה. השופט מדגיש את הצורך המערכתי להבטיח כי הנאמנים יקבלו שכר עבור עבודתם כדי לשמור על איכות ביצועיהם ולמשוך אנשי מקצוע מוכשרים. ההחלטה מתייחסת גם לסמכותו הטבועה של בית המשפט לפסוק הוצאות ולתקנות סדר הדין האזרחי המאפשרות הטלת פיקדון להבטחת הוצאות. יתר על כן, השופט מצטט את חוק עשיית עושר ולא במשפט, וטוען כי חיוב בעל המניות או הדירקטור להפקיד את שכרו של הנאמן מוצדק כדי למנוע את עשייתו הבלתי צודקת על חשבון הנאמן. השופט מסכם כי סעיף 18 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אינו אוסר על התניית הצו בביצוע הפיקדון. לבסוף, בית המשפט מורה על פתיחת ההליכים המבוקשת, בכפוף להפקדה של 2,500 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 14 יום, וקובע מועד מעקב ליום 14.6.2023.