פש"ר 1428-11-17

תקציר

פסק דין זה מבית המשפט המחוזי בחיפה עוסק בהליך פשיטת רגל בו החייבים לא עמדו בצווי בית המשפט בדבר הסרת מחדליהם והגשת אישור נאמן. החלטת בית המשפט מדגישה מספר עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בהקשר של דיני חדלות הפירעון הישראליים. **עקרונות משפטיים:** * **תום לב בהליכי פשיטת רגל:** העיקרון המשפטי המרכזי המודגש לאורך פסק הדין הוא חובת תום הלב של החייב בהליכי פשיטת רגל. בית המשפט חוזר ומזכיר את תקדימי בית המשפט העליון (ע"א 3544/21 איתן פלדבאו נ' בית המשפט העליון). כונס הנכסים הרשמי, ע"א 7113/06 ג'נאח נ' כונס הנכסים הרשמי, רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי, ע"א 940/21 דרור נ' דוד הרשקוביץ – מנהל מיוחד, ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, רע"א 962/20 מוחרב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב, ע"א 3382/17 זימבר נ' סמט, ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, ע"א 893/21 מור נ' עו"ד יניב אינסל – מנהל מיוחד) כדי להדגיש כי פשיטת רגל היא אמנם "חסד" חקיקתי הנותן סיכוי לשיקום כלכלי, אך היא מותנית בהתנהלותו הכנה והשיתופית של החייב. * **השלכות של אי שיתוף פעולה וחוסר תום לב:** פסק הדין קובע כי חוסר שיתוף פעולה של חייב כמוהו כנטישת ההליך. התנהלות זו, במיוחד כאשר החייב הוא היוזם, נחשבת לחוסר תום לב. בית המשפט קובע במפורש כי חייבים אינם יכולים לנצל את הקלות של מערכת פשיטת הרגל כדי להפוך ל"מקלט מפני הנושים" באמצעים לא הוגנים או לא ישרים. * **חובות החייב:** פסק הדין מתאר חובות ספציפיות של חייב בהליך פשיטת רגל, לרבות: * עמידה במגבלות בית המשפט. * ביצוע תשלומים חודשיים. * שיתוף פעולה עם נושא המשרה הממונה (הנאמן). * הגשת המסמכים הנדרשים, כגון אישורי נאמן, בלוחות זמנים מוגדרים. * **תפקיד בית המשפט מול תפקיד הנאמן:** בית המשפט מבהיר כי אין זה באחריותו של בית המשפט לוודא את הסרת המחדלים; אימות זה הוא תפקידו של הנאמן, שאת אישורו יש להגיש לבית המשפט. * **פגיעה בנושים:** פסק הדין מכיר בכך שהליכי פשיטת רגל כרוכים מטבעם בפגיעה בנושים שעשויים שלא לקבל את מלוא חובם. לכן, לבתי משפט ולקציני חדלות פירעון יש אחריות משמעותית למנוע ניצול לרעה של המערכת על ידי חייבים הפועלים בצורה לא הוגנת או לא ישרה. **חידושים משפטיים ופסיקות פרוצדורליות:** * **אכיפה קפדנית של ציות:** למרות מתן הארכות מעבר ללשון החוק, בית המשפט מפגין עמדה נוקשה לגבי ציות. אי הגשת אישור הנאמן על ידי החייבים, גם לאחר הארכות, הובילה לתוצאות חמורות. * **ביטול הכרזת פסק דין ומחיקת בקשה לפשיטת רגל:** כתוצאה ישירה מאי עמידה וחוסר תום לב של החייבים, הורה בית המשפט על ביטול פסק הדין המצהיר ומחיקת בקשת פשיטת הרגל על כל השלכותיה. משמעות הדבר היא היפוך מוחלט של הליך פשיטת הרגל היזום עקב התנהלות החייבים. * **המשך הגבלות היציאה:** יש לציין כי בעוד שבקשת פשיטת הרגל נמחקה, הוארכו ההגבלות על יציאת החייבים מהארץ ב-90 יום נוספים. זה מצביע על כך שבית המשפט, גם עם הפסקת פשיטת הרגל, שמר על חששות לגבי סיכון הבריחה הפוטנציאלי של החייבים או הצורך להבטיח את נוכחותם לכל התחייבויות כספיות או חקירות שיוריות. * **ביטול פסק דין על תנאי:** בית המשפט הציב תנאי לכל בקשה לביטול פסק הדין הנוכחי שלו. תנאי זה מחייב את החייבים להגיש את אישור הנאמן בדבר הסרת המחדלים תוך 45 יום, בצירוף תשלום נוסף של 500 ₪ לקרן פשיטת הרגל בגין הוצאות ביטול פסק הדין. זה מספק חלון צר לחייבים לתקן את מחדליהם הפרוצדורליים. * **הפניה לפסק דין אל-קצאזי לבקשות חדשות:** פסק הדין מורה כי כל הגשה עתידית של בקשה עיקרית חדשה על ידי החייבים חייבת להיות בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 8673/13 גמיל אל-קצאזי נ. כונס הנכסים הרשמי. משמעות הדבר היא שניסיון פשיטת רגל חדש ייבחן תחת פרמטרים משפטיים ספציפיים שנקבעו באותה פסיקה קודמת, הקשורים פוטנציאל להוגנות פרוצדורלית או להתנהלות קודמת. * **הקצאת עלויות:** בית המשפט קבע כי הוצאות ההליך, לרבות הוצאות נאמן בסך 500 ₪, ישולמו בהתאם לתקנות או לשיעורי מינימום שנקבעו על ידי הנאמן, לפי הגבוה מביניהם. כל יתרה שנותרה תועבר לנושים, בכפוף לחוק החל. זה מדגים מחויבות לכסות את העלויות שנגרמו על ידי מינהל חדלות הפירעון ולתעדף את החזר הנושים.