רע"א 9092/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסיקה קודמת הנוגעת להטבות לפי חוק הנכות. בקשה זו היא הגלגול השלישי של הסכסוך, לאחר ערעורים לוועדת הערר ולבית המשפט המחוזי. המבקש, שהיה מעורב בהליכים משפטיים שונים מול המשיב במשך שני עשורים, ביקש במקור הטבות לפי חוק הנכות בעקבות הפרעת אישיות. עם זאת, תביעתם נדחתה מאחר שכבר קיבלו קצבאות לפי חוק הביטוח הלאומי, ומצבם הנפשי לא נחשב קשור לשירות הצבאי. המבקש ערער בעבר על החלטה זו לוועדת הערר, שהסכימה שלא להעלות את סוגיית ברירת הזכויות, בתנאי שהמבקש יחזיר כספים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי. ערעור זה נדחה מאוחר יותר לבקשת המבקש, וערעורים נוספים לוועדת הערר ולבית המשפט המחוזי נדחו אף הם. לאחר מכן ניסה המבקש לפתוח מחדש את התיק, תוך שהוא מצטט ראיות חדשות ומבקש לבחון מחדש את תביעתו לקצבת נכות. בקשה זו נדחתה על ידי ועדת העררים, שהחלטתה אושרה על ידי בית המשפט המחוזי. בקשת רשות הערעור הנוכחית לבית המשפט העליון מבוססת על הטענה כי קיימות ראיות חדשות וכי המשיב הסתיר מסמכים. עם זאת, פסק הדין דוחה את הבקשה, שכן התיק אינו מעורר שאלות משפטיות מעבר להיקף הדיונים הקודמים, ונראה כי מדובר בניסיון לבחון מחדש קביעות עובדתיות שניתנו בעבר. בפסק הדין מודגש כי טענות המבקש נבחנו לעומק בהליכים רבים וכי אף ערכאת ערעור לא תתערב במקרה כזה, ובפרט כזה הכרוך בגלגול שלישי של הסכסוך. עוד צוין בפסק הדין כי טענת המבקש בדבר ראיות חדשות נדונה ונדחתה על ידי ועדת הערר, ואין מקום לחזור על החלטה זו. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין כל אינדיקציה להסתרת מסמכים וכי הסוגיות שהועלו מוצו במלואן בישיבות קודמות בבית המשפט. כתוצאה מכך, הבקשה למתן רשות ערעור, כמו גם הבקשה לעיכוב ביצוע, נדחו.