בד"א 10/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לתיק משמעתי נגד עורכת דין שעזבה את הארץ תוך שהיא שומרת על תיקי הלקוח שלה ועל כספו, תוך הפרת חובת הנאמנות והמסירות שלה. עורך הדין הורשע שלא בפניו בכל סעיפי האישום, לרבות הפרת חובה, הפסקת טיפול בעניינו של הלקוח, הלנת כספים שלא כדין והתנהגות שאינה הולמת. בית הדין המשמעתי המחוזי גזר עליה 3 שנות השעיה בפועל ושנתיים בניגוד לתפקיד הקביל. הלקוח ערער על החמרת העונש, אך בית המשפט שיבח את עבודתו היסודית של הסנגור וסירב להחמיר בעונש, למרות חומרת העבירות. עם זאת, שני עניינים מנעו מבית המשפט להתערב: שלילת זכותה של הנאשמת לשימוע לפני גזר הדין וליקויים בזימונה לבית משפט קמא. בית המשפט הדגיש את זכות היסוד לשימוע, במיוחד בהליכים משמעתיים שבהם מוכרע גורל, וציין כי היה על בית משפט קמא לקיים דיון נפרד בעניין העונש. בנוסף, בית המשפט מצא כי שיטת הזימון אינה מספקת, שכן היא נעדרה הזמנה כדין ולא וידאה את מודעותו של הנאשם להליך. דעת הרוב דחתה את הערעור, ואילו השופט גרפי התנגד והציע לבטל את פסק הדין ולהחזיר את התיק לדיון חוזר, ובכך להבטיח את זכותו של הנאשם למשפט חוקי.