ערר 234/17

תקציר

פסק הדין דן במספר ערעורים על פיצוי כספי בגין ירידת ערך לכאורה שנגרמה כתוצאה מסלילת כביש 16, כביש חדש שמטרתו להקים כניסה נוספת לירושלים. בעררים, שהוגשו על ידי בעלי קרקעות בשכונת יפה נוף, נטען לרעש, זיהום אוויר ונזקים נופיים כתוצאה מהקמת מחלף רבידה והמנהרה העוברת מתחת לנכסיהם. פסק הדין מתייחס תחילה לערר 9005/18, המתייחס למספר נכסים ברחוב שלמה צמח, וקובע כי רק חלק מהנכסים הנתבעים נמצאים בתחום התכנית, בעוד שאחרים אינם גובלים במקור הנזק ולכן אינם זכאים לפיצוי לפי סעיף 197. לגבי הנכסים הזכאים, הוועדה מקבלת את חישובי השומה המייעצת וקובעת את סך הפיצויים בסך 317,646 ש"ח, 293,482 ו-514,476 ש"ח, בהתאמה. בהמשך דן פסק הדין בעררים 337/17, 313/17 ו-234/17, העוסקים ב-52 תביעות של דירות במגרשים שונים בשכונת יפה נוף. הוועדה בוחנת כל נכס וקובעת אילו מהם נמצאים בתחום התכנית או גובלים במקור הנזק. לגבי הזכאים, הוועדה מקבלת את השומות המייעצות ומורה על פיצוי לפי הערכים שנקבעו. עם זאת, פסק הדין דוחה גם מספר טענות, וקובע כי הנכסים אינם בגבולות התכנית ואינם גובלים בקרקע הפוגעת. אלה כוללים כמה חלקות משנה של חלקות 84, 153, 142, 221 ו-97. לגבי יתר הנכסים מקיימת הוועדה את השומות המייעצות ומורה למשיבים לפצות את המערערים. כמו כן, פסק הדין דן בטענות המערערים בנוגע לפגיעה בנוף, בחישוב שווי הדירות ובחוות דעת אקוסטיות. הוועדה פוסקת לטובת השומות המייעצות, אינה מוצאת עילה לפיצוי בגין נזק נופי ומקבלת את התחשיבים והמתודולוגיות שננקטו. בנוסף, פסק הדין מתייחס לטענות המשיבים בדבר מינוי שמאי מייעץ ולשיטות בהן ננקטו חישוב מפלסי הרעש. הוועדה אינה מוצאת כל הצדקה להתנגדויות אלה ומאשרת את חוות דעתו של השמאי המייעץ, תוך ציון מקצועיותן ועמידתן בסטנדרטים מקובלים. לבסוף, הוועדה מתייחסת לסוגיית קביעת האחראים לפיצוי ומבהירה כי עניין זה צריך להיפתר בין המשיבים לבין עצמם. בפסק הדין נקבע כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (המשיבה מס' 1) ונתיבי ישראל (המשיבה מס' 2) יסדירו את חלוקת הפיצויים בהתאם לפסיקה שנקבעה. לסיכום, ועדת הערר קובעת כי חלק מהעררים יינתנו לתוקף ואחרים יידחו, על סמך ממצאיה בדבר זכאותם של הנכסים לפיצויים לפי סעיף 197.