ע"א 15/86

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על היקף האחריות במסגרת פוליסת ביטוח "כל הסיכונים - קבלנים". הפוליסה הוצאה על ידי חברת בנייה, המערערת, מחברת ביטוח, המשיבה, ביחס לפרויקט בנייה ספציפי. הביטוח כיסה את תקופת הפרויקט והסתיים עם מסירת הדירות לרוכשים. בפוליסת הביטוח נקבע כי אחריותו של המשיב תפקע מיד לאחר מסירת הדירות, והיא לא תכסה אירועים המתרחשים לאחר מועד הסיום הנקוב של תקופת הביטוח. בתקופת הביטוח נמסרה אחת הדירות (דירה 10) לקונה. זמן קצר לאחר מכן הופיעו סדקים בקירותיה, וגם בדירה 9 הסמוכה, שלא נמסרה, נראו סימני נזק. הסיבה יוחסה לפיצוצים בצנרת המים לפני הנחת הריצוף, שהובילו לחלחול מים, שקיעת יסודות ובעקבותיהם סדקים ונזקים לריצוף. המערערת טענה כי הנזק הראשוני (פיצוץ בצנרת) אירע בתקופת הביטוח והנזקים שלאחר מכן היו תוצאה ישירה, ולכן יש לכסות אותם בפוליסה. לחילופין, טענה המערערת כי הנזק שהתגלה לאחר תקופת הביטוח נוצר גם בתקופת הכיסוי. חברת הביטוח המשיבה סירבה לפצות את המערערת על כל הנזקים, והכירה רק בעלות החלפת הצנרת. לטענת המשיבה, כל נזק אחר אירע לאחר סיום הפוליסה, והיא אינה אחראית. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערער, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור וקיבל את ערעורו הנגדי של המשיב. בית המשפט העליון קבע, כי דיני הביטוח שונים מדיני הנזיקין, והיעדר תביעות אשם בתיקי ביטוח משפיע על המבחנים לקביעת נזק. כלל הישירות בביטוח מחייב כי הנזק ייגרם ישירות מהסיכון המבוטח, תוך התמקדות באופי ואופן התרחשותו. בית המשפט פירש את פוליסת הביטוח על פי כללי פרשנות החוזה, בהתחשב בכוונת הצדדים, בהקשר של הפוליסה ובהשלכות סעיפיה. בלשונה הברורה של הפוליסה נכתב כי האחריות הסתיימה עם מסירת הדירות, ואין כיסוי לאירועים לאחר מכן. בית המשפט הבהיר כי תקופת הביטוח היא חלק מכריע בפוליסה, ונזק חייב להתרחש בתוך תקופה זו לצורך החבות. נזק שנגרם במהלך תקופת הביטוח אך התגלה לאחר פקיעתו מכוסה. עם זאת, בית המשפט הבחין בין נזק שנגרם במהלך תקופת הביטוח ולאחריה, גם אם יש קשר סיבתי. במקרה הספציפי מצא בית המשפט כי הנזק ליסודות וללוחות החל בתקופת הביטוח, למרות שנמשך לאחר מכן, ולכן היה מכוסה. הערעור שכנגד, בעניין החבות, נדחה. באשר לגובה השיפוי, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי, בהתבסס על הערכות המערער עצמו, שכן המערערת לא הביאה ראיות מספיקות להוצאות תיקון בפועל. שני הערעורים נדחו, וכל צד יישא בהוצאותיו.