ע"א 2058/08

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת המשיבים ומקבל את ערעור המערערים. המשיבים, שהם עורכי דין, תבעו שכר טרחה בגין הטיפול בתיקי בית המשפט של המערערים ובענייניהם האישיים, לרבות שכר טרחת הוצאה לפועל. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשיבים לא הביאו ראיות מספיקות לזכאותם לשכר טרחה זה, מה גם שהעניינים הקשורים לענייניהם האישיים של המערערים חרגו מתחום הסכם הריטיינר. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על היעדר חוות דעת מומחה שתתמוך בטענות שכר טרחתם, שגם הן לא הוכחו כראוי. באשר לשכר הטרחה לשנת 1994 קבע בית המשפט כי אין לחייב את המערערים לשלם את מלוא הסכום שדרשו המשיבים, שכן השירות המשפטי שניתן לא מומש במלואו. מכתבי הדרישה של המשיבים הכילו סכומים משתנים, ובית המשפט מצא כי הסכום המתאים להוצאות הוא 3,155.17 ₪. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הימנעותם של המשיבים מהכללת הוראה להפסקה מוקדמת של שירותים משפטיים בהסכם שלהם עם המערערים משמעה כי המערערים יכולים להפסיק להשתמש בשירותיהם מבלי לשלם פיצוי צפוי. התעקשותם של המשיבים על תשלום מלא מבלי להתחשב בנסיבות השפיעה אף היא על החלטת בית המשפט. בסופו של דבר התקבל הערעור, והמשיבים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המערערים, לרבות שכר טרחת עורכי דין, ולפצות אותם בגין תשלומים קודמים. ההחלטה התקבלה מבלי להתחשב בטענות הקיזוז של המערערים, וכספי הפיקדון היו אמורים להיות מוחזרים לבא כוח המערערים.