ע"א 37604-05-17

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגישה גננת בת 77 שהחליקה ונפלה בחניון בית הדיור המוגן שלה. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבה והורה למערערים לפצות אותה בסך של 1,272,229 ₪, והביא את הצדדים להגיש ערעורים. המערערים טענו כי המשיב אשם בתאונה וביקשו הפחתת פיצויים, אשר נדחתה על ידי בית המשפט. המערערים ערערו גם על סיווג התאונה, על דחיית הודעת הצד השלישי, על אחוזי הנכות ועל גובה הפיצוי. בינתיים ערער המשיב על סכום הפיצוי בטענה שאינו מספיק. במהלך הדיון בערעור משכו המערערים את ערעורם בעניין הצדדים השלישיים והגבילו את תביעותיהם לאשם תורם, לאחוזי הנכות ולגובה הנזק. בית המשפט דחה את טענות המערערים בדבר אשם תורם, והדגיש כי לא ניתן היה לצפות את המשיב לצפות כתמי שמן מסוכנים בחניון, מה גם שהמתקן מתהדר בתקני תחזוקה גבוהים. בית המשפט דחה גם את הטענה כי דעתו של המשיב הוסחה על ידי רוכסן תיקה, שכן הדבר לא נתמך בראיות וסרטון האבטחה של האירוע הושמד. אשר לאחוזי הנכות, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה, אשר קבע כי למשיב נקבעה נכות רפואית בשיעור של 32.5%, לרבות 10% נכות נוספים בכתף שמאל עקב מצב ניווני, אשר ככל הנראה הוחמר עקב התאונה. בית המשפט דחה גם את הערעורים בדבר גובה הפיצוי, אשר חושב באופן סביר על בסיס הכנסות העבר של המשיבה והשפעת התאונה על עסקיה. שני הצדדים התלוננו על הסכומים שנפסקו בגין ראשי נזק נוספים, אך בית המשפט מצא אותם סבירים ומאוזנים. בסופו של דבר, המליצו השופטים לדחות את שני הערעורים והורו למערערים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין למשיבים 2 ו-3.