ע"א 234/89

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל צו עיקול זמני על כספים המגיעים לעירייה. הצו ניתן תחילה לבנק במסגרת פסק דין מקוצר להשבת כ-568 אלף שקל בהתאם לחובות העירייה. עם זאת, בית המשפט המחוזי ביטל את הצו לבקשת העירייה. לאחר מכן ערער הבנק לבית המשפט העליון, שדן גם הוא בבקשה כבקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון פסק לטובת הבנק וקבע כי אין די בטענותיה הכלליות של העירייה בתצהיריה, כדי להכחיש את החוב, ויש לברר כל טענה במסגרת התביעה העיקרית. יתר על כן, מצבן הפיננסי של הרשויות המקומיות, לרבות העירייה, שונה ממוסדות יציבים כלכלית כמו בנקים, ולכן חזקת יכולתן לפרוע חובות אינה מתקיימת. למרות שהתעוררה שאלה לגבי חוקיות האשראי שניתן לעירייה, קבע בית המשפט העליון כי אין בכך כדי לסכל את התביעה, ובמקרה זה הבנק מילא את התחייבויותיו באופן חלקי. בנוסף, הדגיש בית המשפט העליון כי יש להתייחס לשאלות הנוגעות לחוקיות החוזה בתביעה העיקרית. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והחזיר את צו העיקול. כמו כן חויבה העירייה לשלם את הוצאות הבנק בסך 7,500 שקל.