ע"פ 9036/18

תקציר

ערכאת הערעור דנה בעניינו של מערער שערער על עונשו בגין ביצוע עבירת מין באחייניתו בת ה-12. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד, ולא מצא נסיבות חריגות המצדיקות שינוי בעונש. הדו"ח הדגיש את חומרתן של עבירות המין בקטינים, בעיקר בתוך המשפחה, וציין את ההשפעה הפיזית והנפשית המשמעותית על הקורבנות ואת הצורך בענישה מרתיעה מחמירה. על אף שהמערער התקדם במידת מה במאמצי השיקום, בית המשפט מצא כי אין בהם די כדי להצדיק את הפחתת עונשו, במיוחד נוכח חומרת פשעו. הוא הכיר בתסקירים חיוביים של שירות המבחן, אך קבע כי המלצות אלה אינן מחייבות וכי על בית המשפט לשקול גם אינטרסים חברתיים רחבים יותר, כגון גמול והרתעה. יתר על כן, היא הדגישה את הנזק המשמעותי שנגרם לקורבן, וחיזקה את משקלו של העונש המקורי. ההחלטה להטיל עונש מאסר במקום עבודות שירות נמצאה ראויה, בהתחשב בדרישות החוק לעונש מינימום, אלא אם כן קיימים טעמים חריגים. ערכאת הערעור התייחסה גם להתנהלות פרוצדורלית של המשיב, אך מצאה כי אין בכך כדי להשפיע על תוצאת גזר הדין. בסופו של דבר, הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר, ונערכו הסדרים לתחילת מאסרו של המערער.