ת"א 2088-07-12

תקציר

בפסק דין זה מורה בית המשפט לחברה, המכונה המשיבה, להעמיד ערבות כספית להוצאות הנתבעים במידה והנתבעים יזכו בתיק. המשיבה הינה חברה זרה, מוגבלת במניותיה, ומאוגדת בפנמה, שכתובתה מצוינת בשוויץ. ההחלטה מתבססת על סעיף 353א לחוק החברות, המאפשר לבית המשפט לחייב חברה תובעת להעמיד ערבות להוצאות הנתבעים אם החברה מוגבלת באחריות, אלא אם כן החברה יכולה להוכיח שהיא יכולה לשלם את ההוצאות ללא הערבות או שהנסיבות אינן מצדיקות זאת. השופט מצדד בנאשמים וקובע כי המשיבה לא הביאה ראיות מספיקות ליכולתה הכלכלית לכסות את ההוצאות, והנסיבות אינן מצדיקות חריגה במקרה זה. זאת ועוד, טענת המשיב להחזר מס פוטנציאלי בסך 1,700,000 ₪ מהמדינה אינה נחשבת לנכס נזיל שיכול לכסות את ההוצאות. משכך, נדרש המשיב להפקיד סך של 120,000 ₪, המתחלקים שווה בשווה בין המדינה לבין יתר הנתבעים, לרבות המבקשת רות מור. סכום זה ישולם תוך 40 יום, או שניתן לדחות את התביעה לפי תקנה 519(ב) של TASSDA. בנוסף, המשיב אחראי להוצאות הבקשה של הנתבעים, שנקבעו על סך של 3500 ₪ לבקשה, וההחלטה תועבר לצדדים על ידי מזכירות בית המשפט.