ע"א 30030-02-13

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את ערעורי המערערים (עיריית חולון והחברה לפיתוח) ואת ערעורה שכנגד של המשיב, ובחרה לקבל את פסק דינו של בית משפט קמא. המשיב תבע פיצויים לאחר אירוע בו נפצע באולם קונצרטים. בית המשפט בחר שלא להתערב בממצאיו של בית משפט קמא באשר לנסיבות האירוע ולנזק שנגרם בעקבותיו, ומצא כי הם סבירים. אשר לשאלת החבות, קבע בית המשפט כי המשיב הצליח להעביר את נטל ההוכחה אל המערערים, לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין. זאת, בשל חוסר ידיעתו של המשיב על סיבת האירוע, על הנזק שנגרם על ידי נכסים שבשליטתם המלאה של המערערים, ועל כך שהאירוע מתיישב יותר עם רשלנות המערערים מאשר עם נקיטת זהירות סבירה. בית המשפט מצא כי המשיב לא ידע על סיבת הנפילה וכי במדרגות אולם הקונצרטים, שהיו בשליטת המערערים, נמצאו ליקויי בטיחות המגבירים את הסיכון לנפילה. זאת ועוד, המערערים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת האירוע שהתרחש מסיבות שאינן רשלנותם. לפיכך, פסק הדין חייב את המערערים בנזקיו של המשיב, כאשר אשם תורם של 10% מיוחס למשיב. הפיצויים שייפסקו למשיבה יישאו העירייה והחברה היזמית, ואילו פיקדונות המשיב והמערערת האחרת (האוניברסיטה הפתוחה) יוחזרו להן.