עב"ל 10045-11-17

תקציר

ניתוח משפטי של בקשת הפסילה בעניינו של מר מ.נ. מול ערעור המוסד I. עקרונות המסדירים פסילת שיפוט המסגרת המשפטית מדגישה כי טענות לחוסר משוא פנים חייבות להיות מוכחות על ידי נסיבות אובייקטיביות המראות סיכון אמיתי להטיה. החלטות פרוצדורליות בלבד, כגון קביעת מועדים או הארכת מועדים, אינן מספיקות בדרך כלל כדי להצדיק פסילה, אלא אם כן הן מלוות בראיות המצביעות על דעה קדומה אישית או קנוניה. הדבר עולה בקנה אחד עם אמות מידה משפטיות מקובלות, כמו אלה שהודגמו בתקדימים כמו נורית וינוגרד (ע"א 33182-05-13) וד"ר מיכל דהוח הלוי (ע"א 408-04-13), המדגישות כי פעולות פרוצדורליות אינן פוגעות מטבען בחוסר משוא פנים. II. חזקת היעדר משוא פנים שיפוטי וכשירות מקצועית בית המשפט מחזיק בהנחה כי קציני שיפוט ותובעים הם מקצועיים, אובייקטיביים ומסוגלים להעריך ללא משוא פנים את הסוגיות העומדות בפניהם. חזקה זו תומכת בטוהר ההליכים השיפוטיים, ואלא אם כן היא מופרכת באופן משכנע, היא משמשת כעיקרון יסוד השומר על הגינות הליכים. הפסיקה המצוטטת (למשל, חברת המוביל הישראלי בע"מ, עמותת אל-נוואר) מחזקת כי חזקה זו נותרת בתוקף בהיעדר ראיות הפוכות. III. הערכת קנוניה לכאורה יש לבחון טענות לקנוניה בין המשיב לנציגים המשפטיים מול הראיות. במקרה זה, קביעת דיון נוסף הייתה מוצדקת משיקולים משפטיים מהותיים, ובראשם חשיבותה של שאלה עקרונית בתיק והכוונה להתאים את עצמה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. פעולות פרוצדורליות כאלה, במיוחד כאשר הן מונעות על ידי צורך משפטי, אינן מבססות טענות להטיה או קנוניה. ד. חידושים משפטיים והשלכות הניתוח מאשר את גישת בית המשפט להערכת בקשות פסילה על ידי התמקדות בראיות אובייקטיביות על פני החלטות פרוצדורליות. זה מחזק חידוש משפטי מרכזי: ההבחנה בין התנהלות פרוצדורלית לבין הטיה אישית. על ידי יישום הבחנה זו, בית המשפט שומר על שלמות תהליכי קבלת ההחלטות השיפוטיות, ומבטיח שבקשות פסילה לא יופעלו ככלי להתדיינות אסטרטגית אלא שמורות לחששות אמיתיים המושרשים בתפיסות אובייקטיביות של הטיה. V. סיכום על סמך ההערכה המקיפה: - המבקש לא הצליח להציג ראיות אובייקטיביות המסוגלות לערער את חזקת ההגינות. - החלטות פרוצדורליות כגון קביעת מועדי שימוע והארכת מועדים, כאשר הן מתקבלות בשקיפות ומטעמים משפטיים משכנעים, אינן מהוות עילה לפסילה. - הטענה של קנוניה לא הוכחה בראיות. לפיכך, בית המשפט דוחה את בקשת הפסילה, תוך שהוא מקיים את מחויבותה של הרשות השופטת להגינות פרוצדורלית וחוסר משוא פנים.