ב"ל 41681-06-11

תקציר

התובע במקרה זה טען כי נפצע בברכו במהלך עבודתו בעת שירד במדרגות בניין מקום עבודתו. עם זאת, בית הדין לעבודה פסק נגדו, וקבע כי הוא לא הביא ראיות מספיקות כדי להוכיח כי התרחש אירוע מקרי. עדותו של התובע עצמו לא הספיקה כדי לשכנע את בית המשפט, שכן היא לא נתמכה בראיות או עדים אחרים. בנוסף, התנהגותו של התובע לאחר התאונה הנטענת, כגון המשך עבודתו כרגיל ואי פנייה מיידית לטיפול רפואי, העלתה ספקות לגבי אמיתות טענתו. בית המשפט הדגיש כי תאונה, מעצם הגדרתה, כרוכה באירוע בלתי צפוי או חריג, שלא הוכח במקרה זה. יציאה מרכב, הליכה או ירידה במדרגות, כפי שטען התובע, הן פעולות יומיומיות רגילות ואינן מהוות אירוע מקרי. היעדר כל אזכור של האירוע בתיק הרפואי של התובע בסמוך למועד ההתרחשות הנטען החליש עוד יותר את עניינו. בית הדין דחה גם את הטענה כי התובע לא דיווח על התאונה באופן מיידי מחשש לאבד את מקום עבודתו, מה גם שהוא הועסק ברציפות על ידי גוף ציבורי, שלא סביר שיפטר אותו בשל פגיעה בעבודה. בסיכומו של דבר, התובע לא עמד בדרישות החוק להוכחת תאונת עבודה, ולפיכך התביעה נדחתה.