מ"ת 11189-11-23

תקציר

בפסק הדין התייחס בית המשפט לעניינם של שני משיבים שהואשמו בהסתה במהלך הפגנה באום אל-פחם נגד מדיניות המלחמה של הממשלה. המשיבים הואשמו לא בגין השתתפות בהפגנה עצמה אלא בגין הנחיית קריאות ששיבחו ותמכו במעשי טרור וגילו הזדהות עם ארגון טרור. בית המשפט הדגיש את ההבחנה בין ביקורת לגיטימית על מדיניות הממשלה לבין ביטויים התומכים בטרור, תוך שהוא מפנה לפסקי דין קודמים כדי להדגיש את הזכות החוקתית לחופש ביטוי ומחאה, גם בזמן מלחמה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הקריאות שהשמיעו המשיבים במהלך ההפגנה, שתועדו בווידיאו, עלולות להסית לטרור לפי סעיף 24 לחוק המאבק בטרור. הכרעת הדין הדגישה את עיתוי הקריאות הללו, שהתרחשו זמן קצר לאחר טבח שביצע חמאס, וקבעה כי נראה שהקריאות מזדהות עם ארגון הטרור, גם ללא אזכור מפורש של שמו. בית המשפט הכיר בכך שפרסום הקריאות נעשה במסגרת ציבורית, והגיע לקהל רב, וציין כי המשיבים היו מודעים לשידור האירוע. בית המשפט בחן גם את האפשרות לסכנה עקב מעשיהם של המשיבים, הן בהתחשב בהשפעתם כפעילים חברתיים והן בהקשר המלחמתי הנוכחי. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה התומכות באישומים בכתב האישום והביע חשש מפני סכנה אפשרית לשלום הציבור מצד המשיבים. בעקבות זאת קבע בית המשפט דיון המשך והנחה את שירות המבחן לבחון האם חלופת מעצר יכולה למתן את הסיכון הנשקף מהמשיבים.