ת"א 47639-03-15

תקציר

הנאשמים מתגוררים במקרקעין כשישים שנה. הם נולדו על הקרקע וחיו בה בהסכמה מפורשת ומשתמעת של הבעלים. הבעלים אף הכירו בזכויות הנתבעים בקרקע בעסקה קודמת בשנת 2003, בה היו אמורים הנתבעים לקבל פיצוי משמעותי בדמות דירת מגורים תמורת פינוי. הבעלים אף הציעו פיצוי לנתבעים ערב מכירת הקרקע לתובעים. התובעים, שרכשו את הקרקע בשנת 2012, היו מודעים להחזקתם ארוכת השנים של הנתבעים ולמצבם הרפואי והסוציו-אקונומי הקשה. התובעים גם ידעו כי הנתבעים אינם פולשים אלא קיבלו אישור להתגורר בקרקע לפני עשרות שנים. מחיר הרכישה הופחת משמעותית בשל זכויות הנתבעים בקרקע. לפיכך, בקשת התובעים לפינוי ללא פיצוי מהווה חוסר תום לב מובהק וניסיון להתעשר שלא בצדק. בית המשפט מכיר בזכותם הבלתי חוזרת של הנתבעים להשתמש במקרקעין ודוחה את תביעת הפינוי. התובעים יישאו בהוצאות המשפט של הנתבעים, מתוכם 3,000 ₪ הוצאות ו-35,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.