ת"א 62197-02-19

תקציר

הנתבעת התנגדה להחלטתו הקודמת של בית המשפט, בטענה כי אין תיקון פרוצדורלי לסוגיה המהותית שעל הפרק. בית המשפט, לאחר ששקל את טענות הצדדים והחוקים הרלוונטיים, החליט לדחות את הבקשה. לבית המשפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, ובפסיקה הישראלית אומצה גישה ליברלית. עם זאת, תיקונים אינם מתקבלים באופן אוטומטי, ועל בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים, ובהם התרומה לחקירת החברות, השלב הפרוצדורלי, תום הלב של המבקש, עיכובים אפשריים והשפעת התיקון על התנהלות הדיון ומשכו. במקרה זה, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה ארבע שנים לאחר הגשת התביעה הראשונה, ובית המשפט מצא כי אין מניעה שהתובע יגיש את התיקון קודם לכן. התובעת גם לא טענה לשינוי נסיבות, והבקשה נראתה כחישוב מחדש של התוואי בו נקטה התובעת. בית המשפט קבע כי התרת התיקון תעכב את ההתקדמות הפרוצדורלית באופן משמעותי, בהיותה בלתי יעילה ויקרה. לפיכך, תוך מתן עדיפות לדיון מהיר ויעיל, נדחתה הבקשה, ללא כל צו להוצאות, והמועדים הנוכחיים לשימועים נשמרו.