ס"ע 34397-11-09

תקציר

הסכסוך נסוב סביב הסכמי פרישה מוקדמת בין בתי זיקוק לנפט בע"מ (בז"ן) ועובדיה המיוצגים על ידי הסתדרות העובדים, לבין המוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (מבטחים), המנהל את קרן הפנסיה של העובדים. ההסכמים, שנחתמו בין השנים 2000 ל-2002, התוו את תנאי הפרישה המוקדמת של עשרות עובדי בזן, בהם התובעים, שטענו כי הנתבעים הפרו את ההסכמים וגרמו להם נזק כספי. בית המשפט מצא כי מהות המחלוקת נסובה סביב השאלה האם הפגיעה הנטענת נבעה משינוי שיטת רכישת הזכויות הפנסיוניות או משינוי שיטת החישוב כפי שהוכתבה בחקיקה החדשה. פסק הדין סוקר בהרחבה את הרקע העובדתי, את הדינים החלים ואת טענות הצדדים. בית המשפט קבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי הפגיעה הנטענת בזכויותיהם נבעה משינוי שיטת הרכישה. תחת זאת, הראיות הראו כי השינוי בשיטת הרכישה לא שינה את גובה ההטבות שהתובעים היו אמורים לקבל אלא רק שינה את ייעודו של חלק מהקצבה החודשית. נמצא כי הפגיעה הפוטנציאלית בקצבה החודשית של התובעים נבעה משינוי שיטת החישוב המתחייבת מחקיקה חדשה שמטרתה לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות. שינוי חקיקה זה, החל על כל חברי הקרן, גובר על כל הסכם ואינו יכול להיות חסין מפניו. לפיכך, דחה בית המשפט את טענותיהם של 38 מתוך 39 תובעים, שלא היו זכאים לפיצוי בגין כל הפחתה נטענת בקצבתם. עם זאת, בית המשפט קיבל את תביעתו של תובע אחד, מר ששון סופר, שפרש מכוח הסכם אחר. מבטחים חויבה לשלם לו קצבת זקנה כמפורט בהסכם, ללא השפעת התקנות האחידות. נמצא כי בזן פעלה כראוי בעניינו. כמו כן נדונו התביעות הנגדיות בין מבטחים לבזן, ובית המשפט הבהיר את הנסיבות בהן לכל צד עשויה להיות תביעה תקפה כנגד הצד השני. בפסק הדין הודגש כי התביעות שנדחו אינן כרוכות בהוצאות משפט, בהתחשב באופי התיק הנוגע לזכויות הביטוח הלאומי, ופסק שכר טרחת עורך דין למר סופר. לכל צד ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.