בש"פ 2066/13

תקציר

הכרעת הדין דנה בסמכותו של בית המשפט להאריך את תוקפה של ערבות ובתנאיה לחשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום. על פי סעיף 58 לחוק המעצרים, בית המשפט יכול להאריך את תקופת הערבות ותנאיה ב-180 ימים נוספים באישור תובע, וב-90 ימים נוספים באישור היועץ המשפטי לממשלה. השאלה שעלתה הייתה האם לבית המשפט יש סמכות להאריך את תוקף הערבות מספר פעמים ברציפות, כל עוד תקופת ההארכה הכוללת אינה עולה על 360 יום, או שהיא מוגבלת להארכה חד פעמית. בעוד שהפרשנות המילולית של החוק מצביעה על האחרון, מסקנת פסק הדין היא כי תכליתו של החוק משרתת טוב יותר על ידי מתן אפשרות להארכות מרובות, כל עוד התקופה הכוללת אינה עולה על המגבלה שצוינה. פרשנות זו מעניקה לבית המשפט גמישות רבה יותר ומאפשרת הגנה טובה יותר על זכויות החשוד. יודגש כי סעיף 58 נועד לאזן בין האינטרס הציבורי בחקירת פשעים לבין זכותו של החשוד לחופש תנועה. לפיכך, בית המשפט יכול לפצל את תקופת ההארכה השנייה למספר תקופות, כל עוד כל תקופה אינה עולה על 180 יום. החלטה זו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות שנתנו פרשנות מצמצמת להוראות חוק המעצרים ומדגישות את הצורך בהגנה על זכויות חשודים ונאשמים.