תפ"ח 3002/00

תקציר

הנאשם הואשם כי רצח בכוונה תחילה את אשתו, מנדי סיבוני, בכך שירה בראשה באקדח. האירוע התרחש ב-26 בינואר 1999, כאשר בני הזוג היו היחידים בבית. התביעה התבססה על ראיות נסיבתיות, שכן לא היו עדי ראייה לירי. התביעה טענה כי לנאשם היה מניע להרוג את אשתו משום שניהל רומן והתכוון לעזוב אותה, וכי הירי לא היה תאונה כפי שטען הנאשם. ההגנה טענה כי גרסת התביעה לאירועים לא הוכחה מעבר לספק סביר, וכי התרחיש הסביר ביותר הוא שהמנוח התאבד או שהמוות היה תאונה טרגית. השופטים לא השתכנעו מעדותו של הנאשם, וקבעו כי הוא אינו אמין ושיקר בנוגע למספר פרטים, בהם יחסיו עם אשתו והאירועים שהובילו לירי. עוד נמצא כי התנהגותו לאחר האירוע הייתה חשודה, לרבות ניסיונותיו להסתיר את יחסיו עם אישה אחרת וחוסר צערו בתקופת האבל. עם זאת, השופטים לא הצליחו להסיק מעבר לספק סביר כי הנאשם רצח את אשתו בכוונה תחילה, כנדרש לצורך הרשעה ברצח. הם ציינו כי הראיות הפורנזיות אינן תומכות באופן מוחלט בגרסת התביעה לאירועים, ולא ניתן לבטל לחלוטין את גרסת הנאשם, אף שאינה סבירה. לפיכך, רוב השופטים הרשיעו את הנאשם בעבירה הפחותה של הריגה, וקבעו כי פעל בפזיזות ובקלות דעת, וגרם למותו של המנוח. השופט סגל חלק על כך, וסבר כי הראיות תומכות בהרשעה ברצח, שכן הנאשם פעל בכוונה להרוג.