ת"צ 9874-05-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לדחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית מנהלית. מטרתה העיקרית של הבקשה היא למנוע מהמשיבים לנכות מהעובדים "דמי טיפול מקצועי-ארגוני" ולחדול מלהורות למעסיקים לנהוג כך. העותרים טוענים כי ניכוי אגרות אלה אינו חוקי ואינו עולה בקנה אחד עם חוק הגנת השכר. המדינה, לעומת זאת, טוענת כי אין להגיש תביעה ייצוגית משום שהחליטה לעכב את גביית האגרות הללו וכי האגרות אינן מסים, אגרות או תשלומי חובה. בית המשפט מוצא כי טענות המדינה אינן מתיישבות עם החוק ועם עובדות המקרה. ראשית, הודעת המדינה על עיכוב הגבייה אינה עולה כדי הפסקת הגבייה ואין בה כדי להצדיק דחייה על הסף של הבקשה. שנית, העובדה שהכספים מועברים לארגוני עובדים אינה פוטרת את המדינה מאחריות, מה גם שהמדינה מודה כי השתמשה בכוחה כדי לשמש צינור להעברת כספים אלה. לבסוף, בית המשפט קובע כי האגרות המדוברות אינן יכולות להיחשב כ"מסים, אגרות או תשלומי חובה אחרים" כטענת המדינה, וכי פרשנות מצמצמת של החוק תוביל לתוצאה אבסורדית. בית המשפט דוחה את הבקשה לדחיית הבקשה לתביעה ייצוגית ומורה למדינה להשיב לבקשה בתוך 90 יום. המדינה נדרשת גם לכסות את הוצאות השימוע.