ת"א 1523/07

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעתן של מהדרין בע"מ ופרי אור בע"מ נגד מינהל מקרקעי ישראל ומדינת ישראל. עניינה של התביעה נסוב סביב פרשנותה של מערכת ההסכמים בדבר זכותם של התובעים להאריך את חוזה החכירה שלהם במקרקעין לתקופה שנייה של 49 שנים. בית המשפט מצא כי כתב ההתחייבות שהוציא שר האוצר בעת קום המדינה, אשר העניק לתובעים הטבות והתחייבויות מיוחדות, לרבות הזכות להאריך את חוזה החכירה באותם תנאים, מהווה חלק בלתי נפרד מהמערכת החוזית בין הצדדים. הסכמי השכירות הבאים, שנחתמו כדי לתת תוקף משפטי לאומד דעתם של הצדדים, גם הם חלק ממערכת זו. מכאן, שבית המשפט פירש את מערכת ההסכמים כולה בכללותה ומצא כי ההוראות המהותיות בכתב ההתחייבות גוברות על כל הוראה פרוצדורלית סותרת בהסכמי השכירות. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים אינם יכולים להוסיף סעיף שינוי ייעוד לחוזה החכירה המחודש, שיאפשר להם לסיים את החכירה מוקדם במקרה של שינוי ייעוד הקרקע. זאת, משום שהיעדר סעיף כזה בהסכם המקורי מצביע על כוונת הצדדים להחריג התחייבות כזו. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לעורכי הדין והוצאות עורכי הדין של התובעים, בסך כולל של 50,000 ₪, צמוד ובתוספת ריבית ממועד פסק הדין.