עת"מ 20694-09-10

תקציר

העותר, מוכר הפועל במתחם עמיעד ביפו למעלה מ-10 שנים ומוכר חומר פורנוגרפי באמצעות תקליטורים וקלטות, ערער על האיסור שהוטל לאחרונה על המשיב למכור פריטים אלה ועל הקנסות שהוטלו בעקבותיו. המשיבה הצדיקה שינוי מדיניות זה בהשלמת עבודות הפיתוח באזור ומסירת המתחם לאחוזות החוף, תחת רישיון עסק האוסר מכירת קלטות, תקליטורים ודי.וי.די. בית המשפט בחן את חוקיות השינוי, תוך התחשבות בזכויות הספקים ובאינטרס הציבורי. נקבע כי התנאים שנקבעו ברישיון העסק היו בלתי סבירים, בלתי מידתיים ובלתי הוגנים, תוך פגיעה בחופש העיסוק של המוכרים. בית המשפט לא מצא שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי המדיניות, והיה מקום לשמור על המדיניות הקודמת, מה גם שהספקים הסתמכו עליה באופן סביר. יתר על כן, גם התנאי האוסר על מכירת חומרים פורנוגרפיים לא היה מוצדק וצפוי להתבטל, שכן הוא לא שיקף שינוי במציאות אלא רק הערכה מחודשת של הנסיבות. בכך הצליחה העתירה, בוטלו התנאים, וצו הביניים המאפשר לעותר למכור את מוצריו הפך לקבוע. המשיב חויב לכסות את הוצאות העותר, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪, בתוך 30 יום.